תומר אליאש לא קרע שיערות מקווסט הפנטזיה החדש Keepsake
משחק ההרפתקה Keepsake הוא משחק פאזלים לא מוצלח במיוחד, האפוף בנינוח של קווסט קלאסי. במשחק זה משחקים בתור לידיה, המגיעה לבית הספר הגדול לקוסמים בתקווה ללמוד יחד עם חברתה הטובה סלסט, שנאלצה לעבור לשם עם אביה 8 שנים לפני כן. אך כאשר היא מגיעה סוף-סוף אל בית הספר, היא מוצאת אותו נטוש ונעול. בנקודה זו המשחק מתחיל, ולידיה נדרשת לגלות מה התרחש שם.
המשחק הוא בעל ממשק סטנדרטי של קווסט, כאשר הסמן משתנה בהתאם לאפשרות הקיימת שמוגבלת ל"דיבור", "הליכה" ו"הפעלה" בלבד. ההליכה היא האופציה השימושית ביותר במשחק, שכן רובו עובר בריצה בין מסדרונות אינסופיים בתוך ומחוץ לבית הספר – כדי לפתור פאזל נוסף ולברר מהו הדבר הבא שעלינו לעשות.
הפאזלים עצמם סבירים למדי, בניגוד לעלילה המשעממת והמאוד צפויה. לעיתים קרובות ניתן לשאוב הנאה מהמשחק בדמות פאזל מתחכם, אך מדי פעם מגיע אחד שהוא פשוט בלתי פתיר... יש לא מעט פאזלים מהסוג הזה, ולכן הכניסו יוצרי המשחק את אופציית "סימן השאלה". בכל פעם שנתקעים במשחק, לחיצה על סימן השאלה מסבירה באופן כללי מה לידיה צריכה לעשות בשלב הבא. אם מדובר בפאזל, לחיצה ראשונה מסבירה מהי מטרת הפאזל (ואכן פעמים רבות זה לא ברור), לחיצה נוספת נותנת רמז קל, הלחיצה השלישית רמז עבה, והרביעית נותנת את פתרון הפאזל בשלמותו. בסך הכול מדובר במנגנון מבורך, המונע מאנשים לתלוש שיערות [הערת העורך: אני דווקא תלשתי] מול פאזל בלתי פתיר – אך מצד שני, כאשר האופציה הזאת כל כך זמינה, כבר לאחר דקות ספורות מתפתים להשתמש בפתרון.
אחד מהיתרונות הבולטים של המשחק הוא הגרפיקה עוצרת הנשימה. סגנון כזה לא נראה במקומותינו כבר זמן רב, והגרפיקה המוקפדת מכניסה את השחקן בקלות לאווירה שמתאימה לאזור בו נמצאים. הסאונד מצוין גם הוא, ומותאם באופן אלגנטי למיקום – לדוגמה, כאשר נמצאים בחלל גדול וריק אפשר לשמוע את ההד. חבל רק שמספר תקלות, שבתקווה יתוקנו על ידי טלאי (patch) מתאים, פוגמות גם בתחום זה – לעיתים הסאונד נקטע, או שבגלל זוויות גרועות של המצלמה מתחילים לשמוע דבר מרמקול אחד ופתאום קופצים לשני בגלל שינוי זווית המצלמה, וכדומה. דבר זה הופך להיות מאוד מטריד, במיוחד בריצות בין המסכים, מה שמתרחש כאמור בחלק בלתי מבוטל של המשחק.
לסיכומו של דבר, Keepsake הוא משחק "אפוי למחצה" – משהו בין קווסט עם עלילה בנאלית ובין משחק חידות בסגנון Myst. לאורך המשחק רצים בין החדרים השונים, לוחצים על מקש העזרה כדי לפתור את הפאזלים, ותוהים כיצד הדמות עדיין לא הפנימה משהו שהיה מאוד ברור לשחקן בערך מהדקה החמישית של המשחק... הגרפיקה המדהימה והסאונד המשובח לא מכפרים על הסיפור המשעמם ועל והעינוי – פשוטו כמשמעו – בחיפוש החדרים הנכונים בשלבים המתקדמים של המשחק. חבל שכך, שכן אנשים רבים ראו במשחק זה את הסנונית הראשונה שמבשרת את חזרתם הגדולה של הקווסטים. כנראה שניאלץ להמתין לסנונית אחרת.
חזרה למאמרים
חזרה לדף הבית
|