ניסיון לא משכנע לפענח את אחד הסודות השמורים של תעשיית המשחקים, וגם: כמה סודות קטנים שלא ידעתם על הכותר הפופולרי
יציאתו של The Secret of Monkey Island בשנת 1990 שינתה את סצנת משחקי ההרפתקה. הקווסט סיים את עידן השליטה הבלתי מעורערת של Sierra, והפך את LucasArts ליריבה שוות-כוח ולבסוף גם לחזקה ממנה. משחק זה גם הוליד את אחת מהסדרות הידועות והמוערכות בהיסטוריה.
אז מה הסוד של אי הקופים? מדוע הוא מככב בכל כך הרבה רשימות של "עשרת הגדולים"? התשובה שלי פשוטה עד דבילית: זה פשוט משחק מושלם.
למי שלא מכיר – ואם הגעתם לכאן זה כנראה לא אתם – עלילת המשחק עוסקת בבחור חביב ונאיבי בשם גיאברש ת'ריפווד, ששם לו למטרה להפוך לפיראט מטיל מורא (ולאחר מכן גם להציל את איליין, מושלת האי שנחטפה על ידי הפיראט הזומבי לצ'אק). גיאברש הוא האנטי-גיבור המושלם, שמצליח לעורר אמפטיה מיידית בניסיונותיו הכושלים להרשים פיראטים ציניים במיוחד.
גיאברש הפך לדמות אגדתית. המגזין הפופולרי Computer Gaming World העניק לו את המקום השלישי ברשימת "הגיבורים הבלתי נשכחים של כל הזמנים", ומשאל גולשים מקביל במגה-אתר Gamespot הכתיר אותו במקום הראשון. קיבלתי לא מזמן עדות נוספת לנצחיותו, כאשר חבר ששמע שהקמתי את האתר הגיב: "באמת הזכרת לי את גיאברש ת'ריפווד" (עדיין לא החלטתי אם זאת הייתה מחמאה).
העלילה של The Secret of Monkey Island משעשעת ללא הפסקה, וכל משפט פשוט קורע מצחוק. הדיאלוגים המושחזים של המשחק – בעיקר אלה של הקרבות המילוליים – הביאו את הז'אנר לשיאים חדשים של שנינות ומקוריות. אמנם סיפור האהבה של גיאברש ואיליין אינו משכנע במיוחד, אבל הדבר לא מפריע לאור אופיו האנרכיסטי של המשחק.
הגרפיקה של המשחק הייתה מרשימה בשנת 1990 ומצליחה להרשים גם היום. הקטעים המוסיקליים שליוו אותו היו מהטובים, אם לא הטובים ביותר, שנשמעו במשחקי מחשב – וזכו לעשרות גרסאות כיסוי של מעריצים (הנה כמה מהן). המשחק נהנה מממשק שליטה נוח במיוחד, שאומץ על ידי LucasArts בקווסטים הבאים ואף הועתק על ידי חברות אחרות.
The Secret of Monkey Island הוא לדעתי אחד המשחקים המקצועיים והמלוטשים ביותר שהופקו. אך למרות שהקווסט נושק לשלמות בכל מרכיביו, הוא בסופו של דבר קטן מסך חלקיו. כנראה שעלילה משעשעת, גרפיקה מרשימה, מוסיקה משובחת וממשק נוח צריכים גם איזה שהוא "קסם" בלתי מוסבר שיחבר ביניהם – דבר שבולט לטעמי יותר במשחקים אחרים.
הנה כמה סודות שגיליתי על המשחק, בחסות אוטוסטרדת המידע:
·
אז מה באמת "הסוד של אי הקופים", כפי שנרמז משם המשחק? התשובה לכך אינה ברורה, וזו מן הסתם הייתה הכוונה. גיאברש עצמו שואל את לצ'אק במשחק השלישי: "אז מה הסוד של אי הקופים?", ולצ'אק משיב לו: "הייתי אומר לך, אבל אני מעדיף שתנחש..." (אם כי לבסוף מודה שגם הוא לא יודע את התשובה). מעריצים רבים של הסדרה אכן ניחשו את התשובה, ונוצרו "תיאוריות קונספירציה" כאלה ואחרות. בין התשובות הנפוצות: מקום המחבוא ב"אי הקופים" בו עוגנת ספינתו של לצ'אק במשחק הראשון, והסברה שמוצעת במשחק השני לפיה כל ההתרחשויות הן פרי דמיונו של ילד קטן. מעריץ של הסדרה אף הגדיל לאמור: "אי הקופים הוא כאן מסביבנו... הוא נמצא בכל מקום!"
·
המשחק אמנם הושפע במידה מסוימת מ-Pirates Of The Carribean, אך ההשפעה המרכזית עליו הייתה הספר On Stranger Tides של טים פאוארס. את הספר המקורי, דרך אגב, לא ניתן להשיג בארץ – אפילו לא דרך .Amazon
·
איך נולד שם כמו "גיאברש ת'ריפווד", שהוא השם הכי טיפשי ששמעתי בחיים שלי? התוכנה בה השתמשו הגרפיקאים ליצור את קבצי הדמויות של המשחק שמרה אותם בפורמט מאותה תקופה שנקרא brush. הדמות הראשית נשמרה בשם השרירותי guy.brush, שעשה הסבה לשמו הפרטי של הגיבור. שם המשפחה, Threepwood, נבחר בתחרות פנימית שנערכה בחברה. הוא נשאל מסדרה של הסופר האנגלי-אמריקני P. G. Wodehouse, שדמויותיה הראשיות נקראו קלרנס ת'ריפווד וגאלאהד ת'ריפווד.
·
המשחק כולל פרסומת לא סמויה במיוחד ל-Loom, שהוציאה LucasArts באותה שנה: על הכובע של אחד הפיראטים ב-SCUMM Bar כתוב: "שאל אותי על Loom" (דרך אגב, ה-SCUMM Bar נקרא כך על שם המנוע הגרפי של המשחק, SCUMM). גם סאם ומקס עושים בו "הופעת אורח" כאלילי וודו, וכך גם מתנגנת הנעימה של "אינדיאנה ג'ונס" כשגיאברש פותח את התיבה הזוהרת בספינת השדים של לצ'אק. אותה מדיניות של "פרסומת עצמית" תחזור במשחק השלישי בסדרה, בו נכתב: "שאל אותי על Grim Fandango" על אחד השלדים.
·
אחד הקטעים הנסתרים (Easter Eggs) והחביבים עליי במשחק הוא "ירידה" מתחכמת על המתחרה Sierra. בשלב מסוים גיאברש יכול ליפול מצוק אל "מותו", ואז קופץ החלון "Restore, Restart or Quit" הידוע לשמצה של האחרונה. בניגוד למשחקי Sierra, בהם הגיבור עלול היה למות על כל צעד ושעל, הקווסטים של LucasArts התפארו בכך שהגיבור לא יכול למות או להיתקע באמצע המשחק. בפועל, לאחר כמה שניות גיאברש עף למעלה ונוחת חזרה על הצוק, כשבפיו ההסבר ההגיוני: "עץ גומי!"
·
גיאברש מתרברב במהלך המשחק שהוא יכול להחזיק את הנשימה מתחת למים במשך עשר דקות. בנקודה מסוימת הוא מוצא עצמו לכוד מתחת לפני המים, אך ניתן לשחררו משם בקלות. אם סתם מחכים עשר דקות, הוא נחנק – וזו האפשרות היחידה למות במשחק.
חזרה למאמרים
חזרה לעובדות
חזרה לדף הבית
|